החלטה בתיק ת"א 36612-04-12

1.           ביום 27.3.08 נפגע המבקש בתאונת דרכים, שהוכרה גם כתאונת עבודה, עת נפל ממשאית. ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן - המל"ל) קבעה כי נכותו הרפואית הצמיתה של המשיב עומדת על 83.2%. כיוון שהופעלה במלואה "תקנה 15", נקבעה נכות בשיעור כולל של 100%. לאחר קביעה זו, הגיש המבקש לבית משפט זה תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן - חוק הפיצויים).

2.           המבקש ביקש כי יותר לו להביא ראיות לסתור את הנכות הרפואית שנקבעה על-ידי המל"ל ולמנות מומחים מטעם בית משפט בתחום הנוירולוגי, האורטופדי, הנפשי וכן בתחום השיקום. בהמשך, חזר בו ב"כ המבקש מבקשתו למינוי מומחה בתחום הנפשי (פרו', ע' 1, ש' 14).

• בתמיכה לבקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדי טען המבקש, כי כיוון שבוועדה הרפואית של המל"ל לא ישב מומחה אורטופד ולמבקש לא נקבעה נכות בתחום זה, לא הכריעה הוועדה במצבו של המבקש בתחום האורטופדי. המבקש הוסיף, כי בדיקתMRI של עמוד שדרה מותני מיום 20.7.11 מעידה על בלטי דיסק וכי התובע סובל מכאבים וממגבלות בגב, ובכך יש ראשית ראייה למינוי מומחה בתחום זה מטעם בית המשפט.
• מינוי המומחה בתחום הנוירולוגי התבקש נוכח תלונותיו של המבקש בדבר שיתוק ברגל וביד שמאל. המבקש ציין, כי הוועדה קבעה כי היא מקבלת את האבחנה שנקבעה במרפאת שיקום בבית החולים הדסה, שלפיה מדובר בהמיפרזיס פונקציונאלית, וכי התרשמותה היא כי למבקש תסמונת קונברסיבית. לדברי המבקש, הכוונה היא לכך שמצב נפשי הוא הגורם לשיתוק שממנו סובל המבקש, אך כיוון שליקוי זה אינו נזכר בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, לא נקבעו אחוזי נכות בגינו. המבקש מוסיף, כי גם המומחה בתחום הנפשי שישב בוועדה לא התייחס לשיתוק הפונקציונאלי, ואחוזי הנכות שנקבעו בתחום הנפשי נבעו מהתסמונת הבתר-חבלתית שממנה סובל המבקש.
• לעניין שיקומו של המבקש נטען, כי בהיעדר יכולת לחקור את המומחים שישבו בוועדות הרפואיות של המל"ל יתקשה בית המשפט להעריך את נזקיו של התובע בתחום התעסוקה ותפקודו היום-יומי, ולכן נדרש מינויו של מומחה בתחום זה.

3.           המשיבים התנגדו למינוי מומחים מטעם בית המשפט. לגישתם, עניינו של המבקש עלה מספר פעמים בפני ועדות המל"ל, לרבות בפני ועדות עררים שבהם ישבו שלושה וארבעה רופאים, ומצבו נבחן באופן יסודי ומקיף. בהתייחס לבקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדי הפנו המשיבים לכך, שבפני ועדת העררים מיום 19.7.09 עמדה חוות דעת אורטופדית, בוועדה זו ישב אורטופד, ובסופו של דבר קבעה הוועדה כי טווח התנועות הינו תקין. לכן לא נקבעו אחוזי נכות בתחום האורטופדי. כן מציינים המשיבים, כי בדיקת ה-MRI מיום 20.7.11 העידה על ממצא זניח, ולנוכח פרק הזמן שחלף ממועד התאונה, כלל לא ברור כי קיים קשר בין הממצא לבין התאונה. בהתייחס לבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי טענו המשיבים, כי טענות המבקש בעניין השיתוק הפונקציונלי ביד וברגל נדחו לאחר דיון, תוך שוועדת העררים התייחסה לכך שלא קיים דלדול שרירים. הוועדה סברה, כי לא יתכן שלמעלה משלוש שנים לאחר שיתוק שלם של שתי הגפיים משמאל, לא יימצא דלדול שרירים. על יסוד דברים אלה נקבע, כי אין למבקש נכות נוירולוגית. במצב זה, כך טענו המשיבים, אין הצדקה למינוי מומחה נוירולוג מטעם בית המשפט.

4.           ככלל, ניתן היתר להבאת ראיות לסתור על פי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים במקרים חריגים, שבהם הליך קביעת הנכות על פי דין היה נגוע בפגם מהותי; במקרים שבהם נפלה טעות עובדתית במהלכו; במקרים שבהם לא היו לפני הוועדה הרפואית עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו של הנפגע; או כאשר חל שינוי משמעותי במצבו מאז נקבעה נכותו על-ידי הוועדה הרפואית של המל"ל (ראו: ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4) 77, 82 (1991)).

5.           בכל הנוגע לתחום הנוירולוגי, אינני סבורה כי נסיבות העניין נופלות בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים מינוי מומחה רפואי. הוועדה הרפואית לעררים קבעה ביום 12.6.11, בקשר עם תלונותיו של המבקש בדבר שיתוק בגפיים משמאל, כי היא מקבלת את האבחנה שלפיה המבקש סובל מהמפרזיס פונקציונאלית, ולכן מבחינה נוירולוגית אין נכות. כן ציינה הוועדה את התרשמותה, כי למבקש תסמונת קונברסיבית שמלווה ברווחים משניים שאינו מודע להם, ולכן הטיפול הפסיכיאטרי שנוסה עד היום לא הועיל. כפי שצויין ברישומי הוועדה, בהתחשב בכך, כמו גם בדיכאון ובחרדה שמהם סובל המבקש, קבעה הוועדה למבקש 20% נכות בתחום הנפשי. מתוך פרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה הכירה בכך שהמבקש סובל משיתוק או חולשת צד, אך כיוון שלא נמצאו ממצאים פתולוגיים בבדיקות קליניות, לא ראתה לנכון לקבוע אחוזי נכות רפואית בגין כך בתחום הנוירולוגי, אלא נראה כי התחשבה במצב זה במסגרת קביעת אחוזי נכות בתחום הנפשי. בנוסף, הפגיעה בתפקוד הגפיים השמאליות הובאה בחשבון במסגרת קבלת ההחלטה בדבר הפעלת תקנה 15 במלואה. הוועדה הרפואית בחנה איפוא את מצבו הרפואי של המבקש והתייחסה לתלונותיו בעניין שיתוק הגפיים השמאליות. כיוון שהבדיקות הקליניות שנערכו לתובע היו תקינות וכיוון שלא נמצא דלדול שרירים, מצאה הוועדה לנכון להתייחס למצבו התפקודי של המבקש הן במסגרת קביעת אחוזי הנכות בתחום הנפשי והן במסגרת הפעלת תקנה 15 במלואה. במצב כזה, ומשבפני הוועדה הרפואית עמדו מלוא העובדות הרלוונטיות הנוגעות למצבו הרפואי של המבקש, לא קמה הצדקה למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי.

• בהקשר זה יוער, כי קביעת הנכות הרפואית על-ידי המל"ל איננה מכתיבה את שיעור הגריעה מכושר השתכרותו של המבקש, ועניין זה ייקבע על-ידי בית המשפט על יסוד התרשמותו ממכלול הנתונים שבפניו.

6.           שונים הם פני הדברים בכל הנוגע למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי. ככלל, קביעת נכות על פי דין בתחום רפואי מסוים, אינה שוללת בקשת מינוי מומחים רפואיים בתחומים רפואיים אחרים (ראו למשל: רע"א 5392/01 גבר נ' נסאסרה, פ"ד נו(1) 535 (2001); רע"א 3545/11 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) נ' כנן (פורסם במאגרים, 10.11.11)). בוועדת העררים שדנה בעניינו של המבקש ביום 12.6.11 וקבעה את אחוזי נכותו הקבועים, לא השתתף מומחה אורטופד ולא נדון מצבו האורטופדי של המבקש. אמנם בוועדה הרפואית לעררים מיום 19.7.09 השתתף מומחה רפואי בתחום האורטופדי, אשר בדק את המבקש, עיין בחומר אורטופדי ובתוצאות בדיקת MRI של עמוד שדרה צווארי מיום 3.8.08, ומצא כי טווח תנועות הצוואר ועמוד השדרה הוא בגבולות התקין. אולם בסופם של דברים לא סיכמה הוועדה את דיוניה ביום 19.7.09, כיוון שנדרש ביצוען של בדיקות נוספות, ובוועדה מיום 12.6.11 לא נדון, כאמור, מצבו האורתוטפדי של המבקש. במצב זה, לא נקבעה נכות על- פי דין בתחום האורטופדי.

• לכך מצטרפות טענותיו של המבקש בדבר כאבי הגב שמהם הוא סובל, ובדיקת MRI של עמוד שדרה מותני, אליה נשלח בידי קופ"ח מאוחדת ואשר בוצעה ביום 20.7.11, לאחר מועד קביעת אחוזי הנכות במל"ל. פיענוח בדיקה זו מיום 1.8.11, שאינו תקין, לא עמד בפני ועדות המל"ל. בהקשר זה יצוין, כי בפני הוועדה עמדו תוצאות בדיקת MRI משנת 2008 של עמוד שדרה צווארי, ולא מותני. משלא נקבעה נכותו האורטופדית של המבקש, וכיוון שיש בסיס רפואי אובייקטיבי ברמה הנדרשת לטענה בדבר קשיים בתחום זה, קמה הצדקה למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי.

7.           אשר למינוי מומחה בתחום השיקום - כיוון שיתכן כי ניתן יהיה להעריך את הפגיעה בכושר השתכרותו של המבקש על יסוד החומר המצוי בתיק בית המשפט ובאמצעות חוות דעתו של המומחה בתחום האורטופדי, אין מקום למינוי מומחה שיקומי בשלב זה.

8.           אשר על כן, הבקשה מתקבלת בחלקה, והנני מורה על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, שבשכרו תישא משיבה 1, כמימון ביניים. ב"כ הצדדים ינסו להגיע להבנות ביניהם בדבר זהות המומחה, ויגישו הודעה בעניין לתיק בית המשפט בתוך 10 ימים.

• מובן, כי החומר המצוי בתיק המל"ל, כמו גם חוות דעת רפואיות שהוכנו בעניינו של המבקש, לא יוצגו בפני המומחה שיימונה, אך בשלב זה לא מצאתי טעם להוצאתם של אלה מתיק בית המשפט.
• משהתקבלה הבקשה באופן חלקי, אין צו להוצאות.
• המזכירות תשיב לידי ב"כ המבקש את הפרוטוקולים המקוריים של הוועדות הרפואיות במל"ל, וכן תקבע את התיק לתזכורת פנימית לצורך מעקב ליום 15.1.13.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשע"ג, 07 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

•  
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: